איך מחברים דומיין לאתר — מדריך מלא בלי להפיל כלום
יש שתי דרכים לחבר דומיין: להצביע רשומת A לכתובת ה-IP של השרת, או להעביר את כל ניהול ה-DNS לשרתי השמות של הספק. הראשונה זהירה ומדויקת, השנייה פשוטה אבל גוררת איתה גם את הדואר.
חיבור דומיין נשמע מפחיד כי זה השלב שבו האתר יכול «להיעלם». בפועל מדובר בשינוי של שורה אחת או שתיים, והסיכון היחיד האמיתי הוא לשכוח את הדואר. הנה שני המסלולים והשיקול ביניהם.
קודם כול: מה ההבדל בין רשם, DNS ואחסון
- הרשם הוא היכן שרכשתם את הדומיין — מי שמחזיק את הבעלות ומחדש אותה.
- ה-DNS הוא ספר הטלפונים: מי אומר לעולם לאיזו כתובת IP לפנות ולאן הדואר הולך.
- האחסון הוא השרת שבו האתר באמת יושב.
שלושתם יכולים להיות אצל שלושה גופים שונים, וזה תקין לגמרי. הבלבול מתחיל כשמניחים שהם אותו דבר.
מסלול א׳ — שינוי רשומת A (מומלץ ברוב המקרים)
אתם משאירים את ניהול ה-DNS היכן שהוא נמצא היום, ומשנים רק את הרשומה שאומרת לאן האתר מצביע.
- היכנסו לממשק ניהול ה-DNS של הדומיין.
- מצאו את רשומת ה-A עבור @ (הדומיין עצמו) והחליפו את הערך לכתובת ה-IP של השרת החדש.
- מצאו את הרשומה עבור www — לרוב CNAME לדומיין הראשי, ולעיתים רשומת A נוספת — והתאימו גם אותה.
- אל תיגעו ברשומות MX, SPF, DKIM או DMARC. אלה הדואר.
| שם | סוג / ערך |
|---|---|
| @ | A → כתובת ה-IP של השרת |
| www | CNAME → הדומיין הראשי |
| MX | לא נוגעים — זה הדואר |
| TXT (SPF/DKIM/DMARC) | לא נוגעים |
היתרון: הדואר לא מושפע בכלל, והשינוי מדויק. זו הדרך שאנחנו ממליצים עליה, ולכן בפאנל מוצגת בדיוק הרשומה שצריך להחליף, עם כתובת ה-IP האמיתית של השרת שלכם — לא כתובת גנרית.
מסלול ב׳ — החלפת שרתי שמות
אתם מעבירים את כל ניהול ה-DNS לספק החדש. זה נוח כי הכול במקום אחד, אבל יש מלכודת: ברגע ההחלפה, כל הרשומות הקיימות מפסיקות לחול ורק מה שהוגדר אצל הספק החדש קיים.
אם היה לכם דואר עסקי על הדומיין ולא העתקתם את רשומות ה-MX מראש, הדואר מפסיק להגיע. זו התקלה מספר אחת במעברים, והיא שקטה — אף אחד לא מקבל הודעת שגיאה, פשוט מפסיקים להגיע מיילים.
- לפני ההחלפה — צלמו או ייצאו את כל הרשומות הקיימות.
- הזינו אותן מראש אצל הספק החדש: MX, SPF, DKIM, DMARC, ואימותים של שירותים.
- רק כשהכול מוגדר — החליפו את שרתי השמות אצל הרשם.
כמה זמן זה לוקח באמת
שינוי רשומת A מתפשט בדרך כלל תוך דקות עד שעה, תלוי בערך ה-TTL שהוגדר. החלפת שרתי שמות יכולה לקחת עד 24 שעות, ולעיתים נדירות 48.
טריק פשוט למי שמתכנן מראש: יום לפני המעבר, הורידו את ה-TTL של הרשומות ל-300 שניות. השינוי עצמו יתפשט אז כמעט מיד. אחרי שהכול יציב, אפשר להחזיר לערך גבוה.
איך עוברים בלי דקה של השבתה
הסוד הוא סדר הפעולות. השגיאה הנפוצה היא להפנות את הדומיין לשרת שעדיין ריק.
- העלו את האתר לשרת החדש ובדקו אותו בכתובת זמנית, לפני כל שינוי DNS.
- ודאו שהשרת החדש מכיר את הדומיין ומוכן לענות עליו.
- רק אז שנו את הרשומה.
- מיד אחרי — הנפיקו תעודת SSL לדומיין.
- בדקו את האתר, את www ואת הגרסה המוצפנת.
אצלנו כל אתר מקבל כתובת זמנית משלו מרגע ההקמה, כך שאפשר לבנות ולבדוק הכול לפני שנוגעים ב-DNS. כשמחברים את הדומיין, המערכת בודקת בעצמה שהוא כבר מצביע נכון, מוסיפה אותו לשרת ומנפיקה תעודה — בלי שלב ידני.
שאלת ה-www
אין תשובה נכונה טכנית; יש רק כלל אחד: לבחור אחת ולהפנות אליה את השנייה בהפניה קבועה מסוג 301. אתר שנפתח גם עם www וגם בלי, בלי הפניה, הוא שני אתרים בעיני מנועי חיפוש.
בדיקת הפניותבדקו שההפניה בין www לדומיין הראשי אכן עובדת.לבדיקה חינםתקלות נפוצות אחרי חיבור
| תסמין | הסיבה בדרך כלל |
|---|---|
| האתר נפתח בלי הצפנה ומופיעה אזהרה | התעודה טרם הונפקה לדומיין החדש |
| www לא עובד אבל הדומיין כן | חסרה רשומה עבור www, או שהיא לא נכללה בתעודה |
| האתר עולה אצלי אבל לא אצל אחרים | המטמון המקומי שלכם עדיין זוכר את הכתובת הישנה |
| האתר עלה אבל הדואר מת | שרתי השמות הוחלפו בלי להעתיק את רשומות ה-MX |
דומיינים ו-DNS ב-Siteyvo
כל מה שתואר כאן קורה במערכת אוטומטית, על כל אתר, בלי שתצטרכו לזכור.
תקנו עם Siteyvo